לימוד תורה

ר' ירמיה הוצא מבית המדרש כדי להראות לתלמידים האחרים שלא לתמוה על שיעורי רבנן - בשביל זה צריך לפגוע בתלמיד ולהוציא אותו מבית המדרש?

"הכל בסדר אבל עכשיו בבין הזמנים אני ממש בירידה" משפט שרבים מאיתנו מכירים. וזה אומר שהוא למד בקביעות ובהתמדה, איך זה שלפעמים אנו חלשים בבין הזמנים לאן נעלמה החיות של לימוד התורה?

אהבה אינה רק רגש ומילים אלא מעשים. וכן כבוד תורה חשוב מלימוד תורה. משום שהוא מבטא את עצם מדרגת התורה בתוכנו, את יחסנו אל התורה בכללותה. הלימוד בפועל הוא בבחינת פרטים לגבי הכלל הגדול הזה.

האם יש להקדיש את בין הזמנים ללימוד תורה בלבד או שמא יש לעשות מאמץ ולהתנדב/לעסוק בפעילות של גמילות חסדים?